אני מהתומכים הנלהבים בחרם על חצופים כמו עומר בר לב
אבל אנג'ל זה חברה שבשנים האחרונות מפסידה כסף… והרווח הגדול שהיה לה לפני שנה וחצי הגיע ממכירת נדלן שהיה בבעלותם…
שווי הנדלן שבבעלות החברה גבוה משווי החברה בבורסה, שזה אומר שאם הם יסגרו את המאפייה בעלי השליטה שהם בעלי החברה רק ירווחו כסף…
וזה שעד עכשיו הם לא סגרו את המאפייה זה לכאורה יותר מגיע מכיוון שמרני שרוצים להמשיך לנהל את המאפייה שלהם פלוס חוסר רצון לפטר 1200 עובדים… ואני מאוד מקווה שהם לא עושים את השתיקה החצופה שלהם רק בשביל שהם יסגרו את המאפייה ויאשימו את החרדים…
אנחנו כציבור רגילים שדורכים עלינו והמיץ שיוצא מאשימים אותנו שאנחנו מלכלכים את הרחוב שלהם…

אף אחד לא חושב שזה ימוטט את אנג'ל אבל החלט יגרום לה הפסדים לא צריך לקרר גם ככה אנחנו קונים לחם אחר זה לא באמת מפריע לנו שאין אנג'ל לפעמים כשמדברים מהבטן זה הכי טוב. כשישראל מדברת מהראש בעזה ולא מהבטן התוצאות בעייתיות

הרושם נותן שכל הקצף מתרכז בעובדה שעומר הגיע להשתתף עם מפגינים אלו.
ומה אילו עומר לא היה משתתף בזה?
האם הייתה נעשית תגובה דומה כנגד יתר המפגינים?
ניסיון המציאות הראה שלא כך היו מגיבים, אלא היו קוצפים ושותקים.
או לכל היותר מעלים את שיח הציבור (ופאשקעווילים) ליום יומיים על כך, בכדי למחות על הפגיעה בכבוד התורה.
ואולי היו גם מגדילים לנסות ולעורר אצל אישי ציבור והדרג המדיני את הזעקה והגינוי על כך…
מסקנת העניין – רק תגובות 'שקטות' יחסית.
אז אם נתמיהה, ממה נובע הבדלי תגובות אלו?
נראה שאולי אפשר לומר שאופי ההתייחסות גורם ההבדל;
כלומר, קומץ המפגינים נתפסים כערך אנשי הזוטות, ולכן מה לנו ולהם? וממילא – נספוג ואולי נגיב קלות.
והנה, כאשר יצטרף אליהם איש ציבור משמעותי, הרי כל התמונה תשתנה, ועליו יתנקז כל הקצף עד להחרים…
זה שיקף את המציאות?